Tosafot Bava Metzia 38b – תוספות בבא מציעא לח:‏ – Shas HaMeforash

לְמַאי חֲזוֹ? שֶׁמֶן חֲזִי לְגִלְדֵּאֵי, דְּבַשׁ לְכְתִישָׁא דְּגַמְלֵי. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה לָהֶם תַּקָּנָה וּמוֹכְרָן בב״דבְּבֵית דִּין. מַאי תַּקַּנְתָּא עָבֵיד לְהוּ? אֲמַר רַב אָשֵׁי: ^אלַקְּנְקַנִּים. בְּמַאי קָא מִיפַּלְּגִי? דְּמָר סָבַר: לְהֶפְסֵד מְרוּבֶּה חָשְׁשׁוּ לְהֶפְסֵד מוּעָט לֹא חָשְׁשׁוּ, וּמָר סָבַר: אֲפִילּוּ לְהֶפְסֵד מוּעָט נַמֵי חָשְׁשׁוּ.: רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יִמְכְּרֵם בְּבֵית דִּין מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים.: אִתְּמַר: רִבִּי אַבָּא בֵּרִבִּי יַעֲקֹב א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כר״שכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן ב״גבֶּן גַּמְלִיאֵל. וְרָבָא אֲמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. וְהָא אַמְרַהּ ר׳רִבִּי יוֹחָנָן חֲדָא זִמְנָא, דַּאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵינוּ, הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצִידָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה.! אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ, וְאַלִּיבָּא דר׳דְּרִבִּי יוֹחָנָן. מִדְּרַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נִשְׁמַע דְּמוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי שָׁבוּי, מִדְּרַבָּנַן נִשְׁמַע דְּאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי שָׁבוּי. וּמִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָכָא, אֵלָּא מִשּׁוּם דְּקָא כָּלְיָא קַרְנָא, אֲבָל הָתָם, הָכִי נַמֵי דְּאֵין מוֹרִידִין. וְעַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָכָא, אֵלָּא אִי כְּרַב כַּהֲנָא אִי כְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אֲבָל הָתָם, הָכִי נַמֵי דְּמוֹרִידִין. לְמֵימְרָא דִּתְרֵי טַעֲמֵי נִינְהוּ, וְהָאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן ב״גבֶּן גַּמְלִיאֵל, וַאֲמַר שְׁמוּאֵל: מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי שָׁבוּי, לָאו מִשּׁוּם דְּחַד טַעֲמָא הוּא! לָא, תְּרֵי טַעֲמֵי נִינְהוּ. הָכִי נַמֵי מִסְתַּבְּרָא, דַּאֲמַר רָבָא אֲמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, וַאֲמַר רַב נַחְמָן: מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי שָׁבוּי! אֵלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ תְּרֵי טַעֲמֵי נִינְהוּ, שְׁמַע מִינַּהּ. אִתְּמַר: שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה, רַב אָמַר: אֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. שְׁמוּאֵל אָמַר: ^במוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. בְּשֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת, כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי דְּמוֹרִידִין. כִּי פְלִיגִי, ^גבְּשֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת. רַב אָמַר ״אֵין מוֹרִידִין״ דִּלְמָא מַפְסִיד לְהוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר ״מוֹרִידִין״, כֵּיוָן דַּאֲמַר מָר ״שָׁיְימִינַן לְהוּ כָּאָרִיס״, לָא מַפְסִיד לְהוּ. מֵיתִיבֵי: ר״ארִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִמַּשְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם״ (שמות כ״ב:כ״ג), יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁנְּשׁוֹתֵיהֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים, אֵלָּא מַה ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר ״וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם״ וְגוֹ׳? מְלַמֵּד שֶׁנְּשׁוֹתֵיהֶם מְבַקְּשׁוֹת לִינָּשֵׂא וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן, וּבְנֵיהֶן רוֹצִים לֵירֵד לְנִכְסֵי אֲבִיהֶן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן. אֲמַר רָבָא: ״לֵירֵד וְלִמְכּוֹר״ תְּנַן. הֲוָה עוֹבָדָא בִּנְהַרְדְּעָא וּפָשְׁטָה רַב שֵׁשֶׁת מֵהָא מתני׳מַתְנִיתָא. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב עַמְרָם: דִּלְמָא ״לֵירֵד וְלִמְכּוֹר״ תְּנַן? א״לאֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִפּוּמְבְּדִיתָא אַתְּ, דִּמְעַיְּילִין פִּילָא בְּקוֹפָא דְּמַחְטָא? וְהָא דּוּמְיָא דִּנְשׁוֹתֵיהֶם [וּבְנֵיהֶם] קָתָנֵי, מָה הָתָם כְּלָל לָא, אַף הָכָא נַמֵי כְּלָל לָא. וּ״מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי שָׁבוּי״, תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ^דהַיּוֹרֵד לְנִכְסֵי שָׁבוּי, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ, וְלֹא עוֹד, אֵלָּא אפי׳אֲפִילּוּ שָׁמַע שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, וְקָדַם וְתָלַשׁ וְאָכַל, הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. וְאֵלּוּ הֵן נִכְסֵי שְׁבוּיִין: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו אוֹ אָחִיו אוֹ אֶחָד מִן הַמּוֹרִישִׁין הָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמְעוּ בָּהֶן שֶׁמֵּת. הַיּוֹרֵד לְנִכְסֵי נְטוּשִׁים, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. וְאֵלּוּ הֵן נִכְסֵי נְטוּשִׁים: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו אוֹ אָחִיו אוֹ אֶחָד מִן הַמּוֹרִישִׁין הָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם וְלֹא שָׁמְעוּ בָּהֶם שֶׁמֵּת. וַאֲמַר רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: שָׁמַעְתִּי שֶׁהַנְּטוּשִׁים כַּשְּׁבוּיִין. ^ההַיּוֹרֵד לְנִכְסֵי רְטוּשִׁים, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. וְאֵלּוּ הֵן נִכְסֵי רְטוּשִׁים: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו אוֹ אָחִיו אוֹ אֶחָד מִן הַמּוֹרִישִׁין כָּאן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הָלְכוּ. מַאי שְׁנָא הָנָךְ, דִּקְרוֹ לְהוּ ״נְטוּשִׁים״, וּמַאי שְׁנָא הָנֵי, דִּקְרוֹ לְהוּ ״רְטוּשִׁים״?מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ז׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:ט״ז

^ב רמב״ם הלכות נחלות ז׳:ד׳-ה׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ז
טור חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ה׳

^ג רמב״ם הלכות נחלות ז׳:ד׳-ה׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ז
טור חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ה׳

^ד טור חושן משפט רפ״ה:א׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:א׳

^ה רמב״ם הלכות נחלות ז׳:ח׳
טור חושן משפט רפ״ה:א׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:א׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ד׳

עד כאן לא קאמר רשב״ג כו׳ אבל הכא אין מורידין – וא״ת והא לקמן מייתי דאית ליה לרשב״ג מורידין וי״ל דמהא ליכא למשמע מינה אבל קשה דמאי מוכיח דחד טעמא הוא מדשמואל דסבר כרשב״ג וסבר מורידין לוכח כן מרשב״ג גופיה וצ״ל דלא שמיע ליה ברייתא דלקמן. בששמעו בו שמת כ״ע ל״פ דמורידין – אין לפרש בששמעו בב׳ עדים דא״כ פשיטא דמורידין אלא ששמעו היינו בקול ועד אחד אע״ג דשמעו בו שמת דבפ׳ ב׳ דייני גזירות (כתובות דף קז.) גבי אין פוסקין מזונות לאשת איש משמע סוגיא דהתם דהוי בעדות גמורה. אמר רבא לירד ולמכור תנן – וא״ת ואמאי לא פריך ממתניתין דהאשה שהלכה (יבמות דף קטז: ושם ד״ה שאין) דקתני מצינו שאין אחים נכנסין לנחלה על פיה ולשני נמי לירד ולמכור תנן וי״ל דמהכא אלימא ליה לאקשויי משום דדומיא דנשותיהם קתני דמשמע כלל כלל לא. היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותו מידו – הוא הדין דאפי׳ מורידין אותו לכתחילה דהא נטושים מורידין לרשב״ג דאמר הנטושים כשבויין אלא אגב דתנא בסיפא בנטושים מוציאין תנא נמי בשבויין אין מוציאין וא״ת לימא רב הלכה כתנא קמא ושמואל הלכה כרשב״ג וי״ל דלא שמיע להו ברייתא אי נמי איכא דמפכי להו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון